אני עוד צעיר, אבל יש כבר הרבה ששכחתי.
מה זה אומר על חוויה מסויימת אם אני זוכר אותה?
מה זה אומר אם אני שוכח?
אני זוכר את הפעם ההיא שזרקנו אבנים על הברזנט שהיה תלוי בחניית אחד הבניינים ברחוב. גרנו אז בקטמון הישנה. זה היה משחק, מפאת החוסר בכדור השתמשנו באבנים. זורקים אבן על הברזנט וצריך לנחש לאן היא תתגלגל, מי שתופס מנצח וזוכה לזריקה הבאה. הפעם הייתה מכונית מתחת, שחורה, לא שמנו לב. לא זוכר אם אני זרקתי את האבן שנחתה על המכונית ועיקמה את הפח, בטח לא תפסתי אותה. המכונית התחילה לבכות ותוך שניה מישהו יצא בריצה מהבית (מי אשכרה יוצא כשיש אזעקה של מכונית?), קצת יותר פושטקים מאיתנו בטח בשלב הזה היו בורחים, אבל האחים שלי ואני חננות. הוא תפס אותי במאחורה של הזרוע קרוב לכתף, חזק. הוא כעס ושאל איפה אנחנו גרים.
אני זוכר את אבא פותח לנו את הדלת, בהתחלה קצת מופתע לראות איש זר עם הבנים שלו, אבל דיי מהר חוזר להיות קול. אני זוכר את תחושת ההקלה ששטפה אותי בנוכחותו, הרגשתי בטוח שוב. חזרנו כולנו למכונית הפצועה, הגברים עומדים את הנזק ואנחנו שם מחכים לגזר הדין. ״מה אתה מתרגש? זאת רק שריטה, אני בטוח שכל מוסך שמכיר אותך יסדר את זה בחינם״ אבא שלי אמר ובזה נגמר העיניין.
זה אולי הזיכרון הכי חזק שלי מהתקופה הזאת, ביצפר יסודי בירושלים, בטח גם יצא לי לספר אותו מלא פעמים. אבל אף פעם לא סיפרתי שמרוב פחד השתנתי במכנסיים, כשהאיש תפס אותי במאחורה של היד. זאת חוויה חזקה, להשתין במכנסיים מרוב פחד.
ואבא שלי הגן עלי.