לדבר עם עצמך באופן קבוע, ברור ומודע. אנשים שמדברים עם עצמם הם משוגעים? האמת היא שכולנו מדברים עם עצמנו, רק שלרוב אנחנו עושים את זה בלי מודעות, כך יוצא שהשיח הפנימי יכול להתדרדר למקומות מאוד לא נעימים. כתיבה של יומן באופן קבוע משמעותית בדיוק מהסיבה הזאת. המילים על הדף, שחור על גבי לבן, מאמתות אותנו אם איך שאנחנו מתייחסים לעצמנו ופותחות פתח לאפשרויות חדשות. זאת הזדמנות להיות כנה לגבי החוויה שלך את העולם, קודם כל עם עצמך ואחר כך גם עם אחרים.
אז קודם כל בוחרים כלי כתיבה. אישית אני אוהב להשתמש במחברת טובה ואיכותית, עם כריכה רכה, כזאת שאני יכול לקחת איתי בתיק לכל מקום ועט כדורי פשוט, כחול או שחור. אפשר כמובן לבחור מחברת עור מפוארת או בכלל לכתוב במחשב. אני אוהב את התחושה של כתב יד, וגם הניתוק מהמסך הוא יתרון.
בהתחלה זה מרגיש קצת מוזר, לשים על דף את הדברים שמעסיקים אותי, את המחשבות והרגשות, איך אני רואה את הדבים. הרבה פעמים גם נגלה שזה לא כלכך פשוט, להחליט איזה מילה יכולה לתאר חוויה פנימית. בצורה הזו הכתיבה מאמתת אותנו עם הערפול הפנימי, ופותחת פתח לבהירות. עוזר לזכור שגם אם אבחר ניסוח שיתברר כלא מדויק – תמיד אוכל לשנות אותו, כך שכל בחירה, אם מדויקת או לא, תיהיה צעד קדימה לכיוון ראיה צלולה והבנה שלי את עצמי. יש לנו נטייה להתייחס לכתיבה בצורה כבדה ורצינית, אולי זה עוד שריד מימי בית הספר, אבל בתכלס כתיבה מאוד דומה לדיבור ואין סיבה שלא נרגיש חופשיים לבטא את עצמנו על הדף כמו שאנחנו מרגישים חופשיים לפתוח את הפה.
חשובה, לפחות בהתחלה, ההחלטה שהכתוב הוא לעיני בלבד, כדי לאפשר ביטוי כנה וחופשי ככל האפשר. איפה עוד יש לנו מקום בו אנחנו יכולים להתבטא בחופשיות בלי שאף אחד יראה או ישמע? כשאנחנו בשיחה עם אנשים אחרים באופן אוטומטי מופעלים בנו מנגנונים שמצמצמים ומסננים את העולם הפנימי שלנו, פאקטור שנעלם בכתיבה של יומן אישי.
זהו תרגול חיים, אם אתה רק מתחיל קח לך את הזמן לפתח את הסגנון היחודי לך, תבדוק מה זה נותן לך ואם אתה נהנה מזה. לדעתי כל הרגל חדש צריך את הזמן להתאקלם במערכת. אני יכול לכתוב פה עוד הרבה על איך אני משתמש בכתיבת יומן ואיזה חלק זה תופס בחיי, אבל מספיק איתי, תתחילו לכתוב ותספרו לי איך הולך לכם.