לקום בבוקר זה לא מובן מאליו. רגע אחד אני דוהר על קרנף בדיונות ענק כשאחריי חבורת פיראטים בספינות חול שואגים גסויות ויורים באויר, וברגע הבא מצלצל השעון המעורר, חוטף אותי מבעד לשער בין מיימדי אל המציאות הזאת, ההזויה לא פחות. תל אביב בקיץ וצריך לקום. אם רק אניח שוב את הראש יש סיכוי שאספיק לסיים את המרדף ולהציל את הנסיכה היפה מחבורת פורעי החוק… אבל אני יודע שהזמן הזה בבוקר חשוב לי, אז אני מתמתח במיטה ויוצא לכבות את השעון המעורר, הממוקם רחוק ממנה באופן אסטרטגי.
לישון זה חשוב. לחלום חלומות זה חשוב. האמת היא שכולנו חולמים חלומות, חוץ ממיקרים קיצוניים בהם אנשים מטשטשים את עצמם עם מגוון חומרים. כולנו חולמים אבל חלקנו לא יכול לזכור את החלום כשהוא מתעורר. עם זאת, אתה יכול לאמן את עצמך לזכור חלומות. שים דף ועט ליד המיטה וברגע שאתה פוקח עיניים, אפילו לפני שהן לגמרי פקוחות תתחיל לכתוב מה חלמת הכי בפירוט שאתה יכול. אם נראה לך שאתה הולך לזכור את החלום, זאת כנראה אשליה, גם לחלומות הבהירים ביותר יש נטייה להתפייד ברגע שחוזרים למציאות.
אם אתה ממש לא זוכר כלום, תכתוב את מה שאתה כן שם לב אליו, כמו התחושה שאיתה אתה מתעורר, אם זו תחושה נעימה, או של תסכול או פחד. זהו תרגול שבונה גשר בין המודע והלא מודע. גשר בין עולמות. מומלץ לנסות.
