עד כדי כך פשוט, בלי הפלאפון או כל מסך אחר, בלי לאכול או לשתות או לעשן סיגריה. לבד, בלי אפחד. פשוט לבהות. נגיד רבע שעה ביום, בעצם גם זה משימתי מידי – נגיד לשבת זמן מה, או כמה רגעים ארוכים, כן זה יותר טוב.
בלי איזה מטרה, לא כי זה טוב למערכת העיכול או לנפש או לחיזוק ההילה. עדיף מול נוף פתוח לרווחה, מדבר או ים או הרים, אפשר לבהות גם בקיר לבן באותה המידה או בעוברי אורח. ואם כבר עוברי אורך, עדיף שיהיו עסוקים, הרי זה קצת מביך לבהות באנשים שגם בוהים.
עכשיו נראה אותכם.