יש כיוונים שמושכים אותך יותר מכיוונים אחרים, יש אנשים שמושכים אותך יותר מאנשים אחרים. לא סתם אתה נמשך למקום מסוים, תסמוך על זה, יש לך מה ללמוד שם. לשקר לעצמך לגבי זה ולהתחמק מזה, רק יבזבז לך תזמן.
אם למדת 7 שנים להיות פסיכולוג קליני ופתאום אתה מגלה שהדבר שהכי בא לך לעשות כל היום זה לבנות שרפרפים מעץ, תבנה שרפרפים מעץ, עוף על זה, תהפוך למאסטר בזה. הזמן והכסף שהשקעת בלימודים לא הופך מבוזבז אם אתה לא משתמש בהסמכה שקיבלת. תהליכי למידה הם תהליכי התפתחות, אנחנו צומחים ומשתנים דרכם, בייחוד אם אנחנו לומדים מתוך עניין ותשוקה. אני מבטיח שעוד עשר שנים הכל יפול למקומו ותדע להגיד בדיוק איך כל דבר תמך בעיצוב האדם שגדלת להיות.
(אגב, גם אם אתה מתחיל כנגר וממשיך לטיפול – אותו דבר)
יש מקרים בהם אחרי כמה שנים של התעסקות, עבודה ולמידה עם מלא עניין בתחום מסויים, משהו קורה, האש נחלשת ופתאום משהו חדש נכנס לפריים מכיוון לא צפוי. ככה זה, פרק אחד נגמר והפרק הבא מתחיל. לפעמים גם יכול להתחיל פרק חדש בזמן שהפרק הישן ממשיך, להשתלב בו או להתפתח במקביל אליו.
הנקודה היא – כשמשהו מושך אותך, לך איתו, תן לאש את מה שהיא צריכה כדי לבעור ולגדול ושים לב איך אתה מתפתח איתה.
נ.ב
אם אתה מוצא את עצמך כל כמה חודשים מחליף תחום עניין והקושי הגדול של החיים שלך הוא להתחייב לתהליך ארוך טווח – תתעלם מהפוסט הזה, הוא לא בשבילך.