כל ערב, בסופו של יום מגיע הזמן לנוח. זמן של עיבוד היום שהיה, זמן של אגירת כוחות חדשים וריפוי של הפצעים לקראת היום הבא, זמן של החלמה וחלימה.
איך אני נכנס למיטה בדרך כלל תלוי באיזה יום היה לי. אם אני מגיע עייף ורצוץ, ערני, מלא במחשבות או דואג וחרד מענייני היומיום.
השאלה שעושה פה את כל ההבדל בשבילי היא – האם הקדשתי את הזמן הראוי היום ועשיתי את העבודה שלי? או שהעברתי את הזמן בהתחמקות/התקרבנות?
מה העבודה שלי, זה כמובן משתנה בשביל כל אחד. לאחד העבודה תהיה לצייר, ולאחר לדאוג לרווחת הבית והמשפחה ויש מי שבשבילה העבודה היא לגמרי פנימית של מדיטציה והקשבה. זה עניין אישי, עליו רק אתה יכול לענות לעצמך. אני יודע מה העבודה שלי. ואתה יודע מה העבודה שלך.
מאחל לעצמי שכל ערב אגיע למיטה בהודיה, עייף בקטע טוב, שליו ושבע רצון מהיום שהיה ושמח לקראת היום הבא.
אמן