- שלוש שנים גרנו יחד. שנינו לראשונה בעיר הגדולה. הוא טרי ישר מהודו ואני הספקתי כבר לחזור וללמוד שנה אחת בירושלים. שירתנו יחד בצבא עד שהוא החליט להיות קצין. גרנו בדירה ברחוב מולדת, לא רחוק מכאן. בית קצת מתקלף שהתאים לנו בול. במרפסת פרחים סגולים על עץ שקראנו לו בוגונוויליה. במבואת הכניסה תלינו במסגרות עץ, אלף ציורים שציירנו בעצמנו. בשנה הראשונה לא היה מקרר, בשלישית כבר הייתה לו בתזוג ואז גם לי נהייתה.
- אני מקפיד לראות את כל הסטוריז שלה באינסטגרם, היא יודעת לצלם תמונות שמרגישות קרוב. לפעמים שולח לב או חיוך או געגוע. כשהייתי בטירונות והיא פקידה שם בסביבה היינו יושבים שעות (או כמה דקות) על ספסל, מעשנים סיגריות ואוכלים במבה ומספרים הכל, הכי כנה ידענו. בדירה שהיא שכרה בברלין ישנתי לילה אחד לצידה, יותר מלילה היה לה יותר מידי, ראינו סרט במחשב ונרדמנו. בחוות בודדים בחורף של מיצפה רמון היא באה לחלוק את בדידותי, טיילנו במדבר וישבנו מול האח וישנו בלילה מתחת לשמיכות צמר כבדות. בפעם אחרת תפסנו טרמפים כל הלילה להופעת זריחה של אביתר במצדה, זה היה בשבוע שגלעד שליט חזר.
- יש עוד חברים שאני לא רואה מספיק, ואולי איכשהו עם כולם ביחד זה דווקא מספיק?
- אם אני לגמרי כנה – נוח ונעים לי המרחק.
- וגם אני רוצה להתקרב.