אפעם אין לנו שליטה מוחלטת על הדברים הגדולים בחיים.
עם זאת, הדרך בא אנחנו מתקשרים אחד עם השני, החסדים הקטנים שבין אדם לחברו, צעדים קטנים של נדיבות – נצברים.
אחד ועוד אחד, יום ועוד יום.
זה עשוי להיות מספיק על מנת לשנות למישהו את היום, והאדוות לוקחות את זה הלאה.
קראתי אתמול בחדשות שהסגר האנושי בעקבות הקורונה גורם לירידת הרעש הסיסמי בכדור הארץ. מכוניות, רכבות, ריקשות והולכי רגל דממו. הסיסמולוגים חוגגים – מעולם לא יכולנו לשמוע את אמא אדמה בכזאת בהירות.